כיצד אנו יכולים לשנות את מצב הרוח שלנו ואת יכולת ההכלה שלנו לעצמינו ולסביבה בעזרת מודעות ותזונה?

האור מציץ לי מבעד לתריסים ואני שוב מאוכזבת.

עצובה שהגיע לקראתי עוד יום.

השעה 06:00 בבוקר אני ערה לחלוטין ונמאס לי לשכב במיטה.

אז אני קמה ודבר ראשון מכינה לי כוס גדולה וחמה של נס קפה, זה קצת מנחם אותי.

באופן כללי אני עצובה, יש לי את כל הסיבות שבעולם להיות עצובה, אז אני עצובה.

לפעמים במהלך היום אני אלבש חיוך ואפילו צחוק.

אבל זה לא מחזיק, לא נכנס פנימה.

הראש מלא במחשבות קשות וכבד לי.

הגוף מתנהל באיטיות וקשה לי להתרכז.

הצהריים מגיעים והבטן מאותת לי בכיווצים מכאיבים של רעב שאני מתעלמת ממנו.

אני ממלאת את הבטן שלי בהרבה לחם עם חמאה וריבה, שלפחות הפה שלי ירגיש קצת מתוק, זה קצת מנחם אותי.

המשימות הקטנות ביותר מציפות אותי ואני נפיצה כמו מקל דינמיט.

הכל מרגיז אותי, אני כועסת ורבה עם עצמי ועם כולם.

כואב לי הכל מבפנים והנשמה שלי כל כך עייפה.

אני חושבת שאין סיכוי, זה תמיד יישאר ככה.

אני תמיד אהיה עצובה ותמיד יהיה לי על מה לבכות.

אני תמיד אמצא סיבה להיות עצובה וכואבת.

לא רואה את כל הטוב הזה שכל הזמן אומרים לי שהוא מעבר לפינה ואני רק צריכה להביט.

כל מה שאני רואה זה שהשעון מראה לי שעכשיו ערב וכל מה שבא לי שוב זה רק קפה ועוד לחם.

כן…זה קצת מנחם אותי.

כבר 8 חודשים זה ככה.

ואני לא ישנה, לא נרדמת וכשכן נרדמת אני מתעוררת בקלות והרבה לפני השמש.

המחשבות שלי מפלסות את הדרך לעצב שממלא לי בכאב את כל הגוף.

נמאס לי.

אני רק רוצה שזה יעבור, שאפסיק להתגעגע.

שאפסיק לחשוב.

הגוף שוכב בלילות נוקשה, מתוח וקפוץ עד שאני קמה וכל השרירים שלי תפוסים.

אני רעבה בשעות מוזרות של היום והלילה והרגעים היחידים שבהם קצת נעים לי זה הרגעים של המתוק.

אני רק רוצה שזה יפסיק.

שאחזור להיות שפויה.

הקפה לא עוזר וגם לא הסוכר, אני יודעת.

אבל מה כן?

מה כן יעזור לי להשקיט את מערכת העצבים והרגש שלי.

מה יעזור לי לישון ומה יעזור לי להירגע?

מה הסיכוי שאי פעם ארגיש אחרת?

אחות יקרה.

אל תיקחי את העצב אישית.

בזמנים אלו על הפלנטה המשחק האלוהי משתנה ועלה מדרגה.

מדרגה שלוש של כוח ושליטה עולים לארבע, שהיא אהבה.

לא בהכרח אהבת מותנית למין השני, אלא פשוט אהבה

.

הלב מתעורר וחומות העצב שסגרו עליו מזדעזעות ומתחילות להתפורר , מפזרות מסביבן שביבי עצב לכל עבר.

עצבות ודיכאון זה סימן לנשמות רגישות להתחבר ולהתעורר, משאירים מאחור קרבנות וצדקנות , מורידים את שריון הידע של העבר ונחשפים באומץ לאהבה.

ברמה הפיזית צריך לשחרר הרגלים אוטמים כגון : לחם חיטה, גבינות, קפה, סוכר לבן וחלב.

מכניסים יותר ירוק לגוף ,יותר סיבים, יותר מזונות על ( ניתן לקרוא באתר).

מעבר לזאת ניתן להגביר את הורמון השמחה (סורוטונין) על ידי שילוב של אלו בתפריט:

1) קקאו אורגני חי. באבקה, פולים או גרוס.

מעלה סרוטונין , מגביר עירנות ומרגיע נוקשות עקב תכולת מגנזיום גבוהה.

ניתן להוסיף כף לשייקים, רטבים, דייסות , או לעשות קינוחים ( ר;או באתר).

2) מאקה באבקה.

מעלה סרוטונין , מעוררת ( גם קצת מינית 🙂 ).

מחזקת גוף ומאזנת מע׳ הורמונלית.

כף עד שתיים ביום בשייקים, מיצים, דייסות וקינוחים.

חשוב- לא לנשים בהריון וחולי סרטן !

3) נוני בנוזל.

מעלה סרוטונין מגביר אנרגיה מייצב סוכרים.

מומלץ לשתות שוט (30מל) ישירות בבוקר מעורב עם מיץ חמוץ מתוק ( תפוחים, תפוזים, אננס,רימונים וכו׳).

תוספים של ויטמין B קומפלקס ומגנזיום ירגיעו ויחזקו את מע׳ העצבים.

ותוסף צמחי בשם St. Johns wart. יכול במינון נכון ובשילוב כל הנ״ל , אפילו להחליף פרוזק.

ולסיכום:

דיאטה יותר בריאה ופחות אטומה.

פעילות פיזית מגוונת ולא קשה.

חיבור ליצירתיות ולטבע ( ככל האפשר)

ושימוש במעלי הסרוטונין ומחזקים , יכול לשפר את המצב משמעותית.

העצב יהפוך לצבע ברגע שנשחרר את ההזדהות איתו ונפסיק לקבע אותו בחיינו בשם הצדק.

בהצלחה ובאהבה.

שלמה דהרמה